מס הכנסה
מיסים כללי
מיסוי מקרקעין
מס ערך מוסף
משפט כללי
פסקי דין

חובות אבודים


הכרה בחובות אבודים לצורך מס ערך מוסף - צמצום הלכת אלקה


מאת: עוזי שוחט, עו"ד (רו"ח)

מאז שנפסקה הילכת אלקה בבית המשפט העליון, רשות המיסים מנסה לאיין את תוקפה. הלכת אלקה מאפשרת לעוסק להוציא תעודת זיכוי בגין חובות אבודים, אשר לפני כן יצאה לגביהם חשבונית מס.

הנקודה שכנגדה מתרעמת רשות המיסים היא, שבית המשפט העליון איפשר לעוסק להוציא תעודת זיכוי ולקבל את המע"מ הכלול בה, בלי קשר לשאלה האם מי שקיבל את תעודת הזיכוי מהעוסק שילם לרשות המסים את המע"מ הכלול בה.

על המדוכה מצויה הצעת חוק בנושא חובות אבודים למס ערך מוסף, אשר מטרתה לשלול, דה פקטו, את ההכרה במרבית החובות האבודים לצורך מע"מ. בהצעת החוק, אשר תכליתה לצמצם את הילכת אלקה, מוצע, כי תנאי להכרה בחוב אבוד הוא, שהעוסק יוכיח, כי מדובר בחוב "שננקטו לגביו הליכי הוצאה לפועל והחוב אינו בר גביה".

כידוע, הליכי הוצל"פ מצריכים הוצאות משפטיות בלתי מבוטלות. מכאן יוצא, כי רק חובות אבודים אשר סכומים עולה באופן משמעותי על סכום ההוצאות המשפטיות יותרו כחוב אבוד. מדובר כאן בקיפוח של העוסק הקטן, אשר יאבד את המע"מ על כל אותם חובות אבודים עד כ- 40,000 ?, כיוון שרק חובות כאלה, אשר מגולם בהם מע"מ בסכום של כ- 7,000 ?, יכסו את ההוצאות המשפטיות.

ברם בכך לא די. הצעת החוק מטרפדת הוצאת תעודת זיכוי באופן מתוחכם. הצעת החוק דורשת, בין היתר, עמידה ב"כללים להוצאת זיכוי", אשר מחייבים מסירת תעודת הזיכוי למי שנמסרה לו בעבר חשבונית המס. והרי כידוע, נקיטה בהליכי הוצל"פ מצריכה זמן. יתרה מזו, אם אין מדובר בשטר, על העוסק לקבל קודם כל פסק דין לטובתו. הזמן הזה מנוצל לרעה על ידי חייבים רבים על מנת להיעלם מן העולם (בעיקר חברות אשר נכנסות להליכי חדלות פרעון). לאחר העלמם של אותם חייבים מן העולם, לא ניתן למסור להם תעודת זיכוי כדין, ומכאן שבהעדר מסירה העוסק המעוניין להוציא תעודת זיכוי לעולם לא יעמוד "בכללים להוצאת זיכוי", ולפיכך לעולם לא יקבל חזרה את המע"מ ששילם בחשבונית המס, שאותה הוא מעוניין לבטל, בגין הפרה מצד הקונה או מצד מקבל השירות.

הצעת החוק שוללת זכות לגיטימית וצודקת של עוסקים להחזר מס הערך המוסף, בגין חובות, אשר הפכו לאבוד, היא מסרבלת את ההליכים ומייקרת אותם, בה בשעה שהיום, על פי הלכת אלקה, אין צורך בהליכים כאלה.

הצעת החוק, אם תתקבל, תמנע, דה פקטו, הכרה במרבית החובות האבודים למע"מ. היא נועדה לפגוע, בעיקר, בעוסק הקטן, שאין לו גדודים של עו"ד. לא רק שהעוסק האומלל לא קיבל את התמורה עבור השירות או המכר, הוא גם חויב על פי חוק מע"מ להוציא חשבונית מס מיד עם מסירת הממכר לקונה, ולשלם למדינה את המע"מ עבור מה שלא קיבל. כבונוס נוסף הוא צריך להוציא אלפי שקלים לעו"ד לשם ביצוע הליכים משפטיים, אשר לאחר סיומם, ספק אם יניבו לו את התוצאה המיוחלת, מאחר שבינתיים, מי שהיה צריך לקבל ממנו את תעודת הזיכוי נעלם או נמוג, ואי אפשר למסור לו כדין את תעודת הזיכוי, מסירה, אשר בלעדיה, העוסק אינו זכאי להשבת המע"מ הכלול בתעודת הזיכוי מהמדינה.

על מנת לפתור את בעיית החובות האבודים בחוק מע"מ ואת בעיית קיזוז התשומות (אצל החייב) כשמנגד אין מס עסקאות (בשל החזר מס העסקאות כחוב אבוד), צריך לשנות את חוק מע"מ.

יש לקבוע, כי המועד להוצאת חשבונית מס הינו אך ורק במועד קבלת אמצעי תשלום סופיים, כלומר, הוצאת יש לעובר לשיטה של הוצאת חשבונית מס על בסיס מזומן, ואין לחייב את העוסק להוציא חשבונית מס בעת מסירת הממכר לקונה.

לחילופין, יש לאפשר לעוסק לשמור אצלו במשמורת את חשבונית המס המקורית שהוציא, עד לפירעון התמורה עבור השירות או המכר, על מנת שהחייב לא יוכל לקזז את המע"מ הכלול בה, לפני שפרע לעוסק את התמורה. כך ניתן יהיה, בעת כשלון תמורה, להוציא תעודת זיכוי עבור החשבונית, מבלי שייגרם נזק לאוצר, שכן חשבונית המס המקורית לא נמסרה לקונה או למקבל השירות.

בהערת אגב יצוין, כי הצעת החוק רלבנטית אך ורק לחוק מס ערך מוסף, והיא איננה רלבנטית למס הכנסה.

חזרה לדף מאמרים בנושא מס ערף מוסף