מס הכנסה
מיסים כללי
מיסוי מקרקעין
מס ערך מוסף
משפט כללי
פסקי דין

פלוני

בבית משפט השלום בפתח-תקווה
מס' תיק: ת"פ 16997-12-08
בפני: כב' השופטת ד. עטר
המאשימה: פרקליטות מיסוי וכלכלה
הנאשם: פלוני
ניתן ביום: 18.02.2010

המאשימה: פרקליטות מיסוי וכלכלה
ע"י ב"כ עו"ד ק. בראון צמיר - מתמחה

נגד

הנאשם: פלוני
ע"י ב"כ עו"ד ע. שוחט

גזר דין


1. הנאשם הורשע על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע 4 עבירות של עריכת דו"חות לא נכונים ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר, לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה.

2. טרם החל הליך שמיעת הראיות הודיעו הצדדים לבית המשפט על עריכתו של הסדר טיעון. במסגרתו תוקן כתב האישום והוסכם כי היה והנאשם יסיר את המחדל יעתרו הצדדים במשותף להשתת 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וכן מע"ת וקנס.

3. ב"כ המאשימה עתרה לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, אשר מאזן נכונה בין האינטרסים והולם את נסיבות העניין.

ב"כ המאשימה מנתה לחומרה את משך התקופה בה הגיש הנאשם דו"חות לא נכונים, ואת שיעורה הגבוה של ההכנסה שהושמטה, 850,000 ש"ח הגם שבלא כוונת מרמה.

מנגד טענה בדבר הנסיבות לקולא, לרבות הודיית הנאשם וכן שיתוף פעולה מלא עם רשויות המס, היותו נעדר עבר פלילי והסרה מוחלטת של המחדל.

בנוסף עתרה ב"כ המאשימה בהסתמך על פסיקה שהגישה להטלת קנס משמעותי.

4. ב"כ הנאשם תיאר את הנסיבות הייחודיות של תיק זה אשר היוו רקע לעריכת הסדר הטיעון ותיקון הוראת החיקוק לקולא, לאחר שנחה דעתה של המאשימה כי הנאשם פעל ללא כונת זדון.

ב"כ הנאשם פירט לקולא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שיתוף הפעולה המלא עם הרשויות, הודייתו בבית המשפט וכן הסרה מלאה של המחדלים, תוך מאמץ עילאי ומצוקה כלכלית קשה.

לאור האמור לעיל ובהסתמך על פסיקה שהגיש עתר ב"כ הנאשם לכבד את הסדר הטיעון וכן להטיל קנס שלא יעלה על סך של 12,000 ש"ח סכום שלטענתו גבוה דיו, בהתחשב בנסיבותיו של התיק.

5. הנאשם הביע חרטה בפני בית המשפט ועתר להקל בעונשו. הוא תיאר את תחושותיו הקשות בעקבות ביצוע העבירות והדגיש כי לא גרף כל רווח לכיסו ובכל מקרה עמד על טעותו. בנוסף פירט הנאשם את ההתערערות במצבו הכלכלי ובעקבות כך במצבו המשפחתי וכן הדגיש כי לא ישוב על מעשיו.

דיון

6. בתי המשפט שבו ושנו בדבר חומרת ביצוע עבירות כלכליות, תוך שליחת יד לקופה הציבורית. כן נקבע כי מתחייבת ענישה מחמירה על כל רכיביה, לרבות מאסר בפועל וקנס כספי מכביד וזאת על מנת להעביר מסר חד משמעי, מציב גבולות ולמנוע הישנותם של מעשים.

7. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון (כב' הש' פרוקצ'יה) ברע"פ 512/04 - מוחמד בן נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל:

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה."

8. גם בענייננו מתחייבת השתת ענישה משמעותית ומחמירה בשים לב לחומרת הנסיבות. שכן הנאשם השמיט במהלך תקופה ממושכת, בין השנים 2000 עד 2003 מדיווחיו לרשויות מס הכנסה הכנסות בשיעור גבוה של 850,000 ש"ח.

9. יחד עם זאת בפני בית המשפט הסדר טיעון אשר על פי המתווה שנקבע בפסיקה יש לכבדו, אלא במקרים חריגים והכל תוך שחזקה על המאשימה האמונה על האינטרס הציבורי כי שקלה את סך כל השיקולים הראויים טרם עריכתו.

משכך אל מול כלל הנסיבות לחומרה שמתי לנגד עיני את אלה שלקולא. לרבות הודיית הנאשם, הגם שהינו נעדר כל עבר פלילי, בכתב אישום אשר תוקן לקולא, תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר. כמו כן לקיחת האחריות על המעשים שהתבטאה גם בהסרה מלאה של המחדל ובשיתוף הפעולה המלא עם הרשויות.

לאחר עריכת האיזונים הנדרשים באתי לכלל מסקנה כי ענישה במסגרת הסדר הטיעון ברכיב המאסר שהינו מקל ואולם בתוספת ענישה משמעותית הצופה פני עתיד וכן קנס משמעותי, יעמדו במבחני הפסיקה ועל כן אכבדו.

10. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה.
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים כל עבירה בניגוד לפקודת
מס הכנסה.
ג. קנס בסך של 40,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו.

ניתן והודע היום, ד' אדר תש"ע (18.2.2010) במעמד הנוכחים.

חזרה לדף ראשי בנושא פסקי דין