מס הכנסה
מיסים כללי
מיסוי מקרקעין
מס ערך מוסף
משפט כללי
פסקי דין

ארט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 11061/05

בפני: כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן

המערערים: 1. Art Advanced Recognition Technologies Inc
2. ארט טכנולוגיות זיהוי מתקדמות בע"מ
3. מאיר בורשטין
4. גבי אילן
5. דן טולקובסקי
6. גדעון טולוקובסקי
7. ידין קאופמן
8. Athene Venture Partners L.P
9. Anglo American Ventures

נ ג ד

המשיבים: 1. שמואל איזק
2. אינוונטק חברה להשקעות בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
בתיק 2207/00 מיום 12.9.05 שניתן על ידי כבוד השופטת ע' ברון

תאריך הישיבה: ז' בתשרי תשס"ח (19.09.07)

בשם המערערים: עו"ד מיכאל גינסבורג; עו"ד שחר אגמון
בשם המשיבים: עו"ד עוזי שוחט; עו"ד אמיר שויצקי


פסק-דין


השופטת א' חיות:

1. המשיב 1 (להלן: איזק) היה אחד ממיסדיה ומנהליה של המערערת 2, ארט טכנולוגיות זיהוי מתקדמות בע"מ (להלן: ארט ישראל), וכן החזיק במניות של המערערת 1, Art Advanced Recognition Technologies Inc. חברה זרה הרשומה בדלוור ובעלת השליטה בארט ישראל (להלן: ארט אינק). בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין איזק לבין שותפיו בארט ישראל נחתם במרץ 1994 הסכם המסדיר את פרישתו מן החברה במסגרתו נשמרו זכויות שהוקנו לו כבעל מניות בארט אינק (היקפן של זכויות אלה שנוי במחלוקת בין הצדדים). במחצית שנת 1995 בחן איזק אפשרות למכור את מניותיו בארט אינק ולצורך כך ביקש לקבל ממנה מידע רלבנטי לקביעת שווין. לאחר שנמסרו לאיזיק הדוחות הכספיים של ארט אינק ופרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון שלה נחתם ביום 29.10.1996 זיכרון דברים בינו ובין המשיבה 2, אינוונטק חברה להשקעות בע"מ (להלן: אינוונטק) למכירת מניותיו בארט אינק תמורת 330,000 דולר ארה"ב (להלן: זיכרון הדברים). ארט אינק ובעלי מניותיה שהיו בעלי זכות סירוב ראשונה לרכישת מניותיו של איזק מימשו את זכותם זו ובהתאם לכך נחתם בינם ובין איזק ביום 20.4.1997 הסכם לפיו רכשו ארט אינק ובעלי מניותיה את מניותיו של איזק תמורת סכום זהה לזה שנקבע בזיכרון הדברים בינו ובין אינוונטק (להלן: הסכם המכירה). בתקופה בה ניהל איזק משא ומתן עם אינוונטק ולאחר מכן עם ארט אינק חתמה ארט אינק על עסקאות עם LG Information and communications Ltd (להלן: עסקת LG) ועם Samsung Electtronics Ttd (להלן: עסקת סמסונג), אך המידע על דבר עסקאות אלה לא הובא לידיעת איזק. משנודע לו עליהן בשנת 1999 פנה במרץ 2000 לבעלי המניות של ארט אינק וביקש כי יפצו אותו בסכום השווה להפרש שבין התמורה שקיבל עבור המניות ובין שווין האמיתי במועד מכירתן, שווי שהיה לטענתו גבוה בהרבה נוכח התקשרותה של ארט אינק בעסקאות הנ"ל. משסרבו בעלי המניות להענות לדרישתו עתר איזק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתובענה לסעד המצהיר על בטלות זכרון הדברים (בטענה כי אינוונטק ידעה אף היא על העסקאות) ועל בטלות הסכם המכירה וכן על חובת השבה הדדית בין הצדדים להסכם המכירה.

2. בפסק דינו מיום 12.9.2005 דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' ברון) את הטענות שהפנה איזק כלפי אינוונטק אך קיבל את טענותיו כנגד ארט אינק. בית המשפט דחה את טענת ארט אינק כי לא ניתן להחיל על הפעלת זכות סירוב ראשונה חובות גילוי מתוקף החובה לנהל משא ומתן בתום לב כיוון שהתקשרות בחוזה מכוח זכות זו אינה כרוכה בניהול משא ומתן. בית המשפט קבע כי העובדה שארט אינק לא גילתה לאיזק על דבר עסקאות LG וסמסונג ומסרה לו מידע חלקי בלבד אודות מצבה הכלכלי והפיננסי עולה כדי מצג שווא ומהווה חוסר תום לב מובהק. בעניין זה הדגיש בית המשפט כי באותה התקופה עסקאות LG וסמסונג היו מהותיות לצורך קביעת שווי המניות וכי ארט אינק היוותה מבחינת איזק מקור בלעדי למידע. עוד הדגיש בית המשפט כי חובת תום הלב היא קוגנטית ועל כן סעיף 5 להסכם המכירה, שם הצהירה ארט אינק כי היא אינה מציגה כל מצג בפני איזק ביחס למצבה הפיננסי והעסקי, אין בו כדי לסייע לה. בית המשפט הוסיף וקבע כי בניגוד לגישת המערערים עמדו לאיזק מכוח הסכם הפרישה מארט ישראל הן הזכות לקבל מידע בנוגע לחוזים ועסקאות בהם נקשרה ארט אינק והן הזכות להיות נוכח כמשקיף בכל ישיבות הדירקטוריון שלה ועל כן ארט אינק הפרה כלפיו גם חובת גילוי הסכמית. נוכח מסקנות אלה קבע בית המשפט כי קמה לאיזק הזכות לבטל את הסכם המכירה ולכך מתלווה זכות השבה הדדית. ואולם, כך הוסיף וציין בית המשפט, במהלך ההתדיינות בתובענה וללא קשר אליה ירד ערכן של מניות ארט אינק באופן ניכר. על כן ערך המניות שמכר איזק נמוך לעת הזו מן התמורה שקיבל עבורן. כתוצאה מכך, ועל מנת שלא ייצא נפסד מביטול הסכם המכירה ביקש איזק כי בית המשפט יפטור אותו מחובת השבה. בית המשפט קבע בהקשר זה כי צד לחוזה שבוטל פטור מחובת השבה רק במקרים חריגים בהם יש בקיומה כדי ליצור חוסר צדק מובהק בין הצדדים, והוא קבע כי איזק לא הוכיח מה שוויין הנוכחי של המניות שמכר. לפיכך לא ניתן לקבוע כי חובת ההשבה מובילה לתוצאה בלתי צודקת, ומכל מקום, כך קבע, מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים בהם מוצדק מתן פטור מהשבה שכן גם אם ארט אינק לא היתה מממשת את זכות הסירוב הראשונה והסכם המכירה לא היה בא לעולם היה איזק עומד באותו מצב בו הוא ניצב כיום. נוכח מסקנה זו קבע בית המשפט כי על אף המסקנה שארט אינק הפרה את חובת תום הלב במשא ומתן ואת חובת הגילוי ההסכמית, יש להותיר את הסכם המכירה בעינו. לבסוף נעתר בית המשפט לבקשת איזק לפיצול סעדים כך שיהא באפשרותו לתבוע מהמערערים, או מי מהם, את הנזקים שנגרמו לו לטענתו עקב הפרת חובות הגילוי על ידי ארט אינק.

להמשך פסק הדין לחץ כאן