מס הכנסה
מיסים כללי
מיסוי מקרקעין
מס ערך מוסף
משפט כללי
פסקי דין

גל פורטמן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7542/05

בפני: כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין

העותרים: 1. מר גל פורטמן
2. גב' אורלי רדיאנו

נ ג ד

המשיבים: 1. מר מאיר שטרית, שר התחבורה
2. מר שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה
3. מר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
4. מר ערן שנדר, פרקליט המדינה
5. מנהל אגף הרישוי, יהושע שדה

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: ג' בחשון תשס"ז (25.10.06)

בשם העותרים: עו"ד ע' שוחט, עו"ד א' לוקר

בשם המשיבים 4-1: עו"ד א' דגן

בשם המשיב 5: עו"ד ר' אלון, עו"ד ש' צאייג


פסק-דין


השופטת ע' ארבל:

בפנינו עתירה לבטל את ההחלטה להאריך את כהונתו של המשיב 5, מר יהושע שדה (להלן: שדה), על פי חוזה אישי לתקופה קצובה, כמנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה לכל תקופה נוספת. השאלה העומדת להכרעתנו היא האם על רקע מעשיו של שדה וההליכים שהתנהלו בבית הדין למשמעת, שיקול דעתו של מנכ"ל משרד התחבורה להאריך את חוזהו של שדה הינו כדין.

רקע עובדתי

1. שדה מונה בשנת 2001 לתפקיד מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה. העסקתו הוסדרה באמצעות חוזה אישי לתקופה בת ארבע שנים. בשלהי חודש דצמבר 2003 הונפקה לשדה תעודת בוחן נהיגה, וזאת למרות שלא עבר לצורך כך הכשרה מתאימה בהתאם לנהלי משרד התחבורה. בעקבות פרסומים בעיתונות, נפתחה בחודש פברואר 2004 חקירה משמעתית בעניין זה אשר במסגרתה נחקר שדה באזהרה בנציבות שירות המדינה. במסגרת חקירה זו נחקר שדה גם בעניין היתרים - היתר להוראת נהיגה והיתר לניהול בית ספר לנהיגה – שניתנו על ידו למר צבי יוזנט (להלן: יוזנט), שהיה הממונה עליו במשרד התחבורה, ערב פרישתו של יוזנט מהשירות בחודש דצמבר 2003. יוער, כי לנוכח עדותו של שדה כי היתרים אלו ניתנו ליוזנט בטעות, הוחלט לבטל היתרים אלו. לאחר סיום החקירה הוגשה כנגד שדה תובענה לבית הדין המשמעתי של שירות המדינה בגין ביצוע עבירות של פגיעה במשמעת, אי קיום המוטל עליו והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, הן בנוגע לקבלת תעודת הבוחן, והן בנוגע למתן ההיתרים ליוזנט. כחודש לאחר הגשת התובענה, ובטרם החלו הדיונים בתיק, נשלח מטעם משרד התחבורה מכתב לנציבות שירות המדינה בעניין הארכת תוקף חוזה העסקתו של שדה, אשר סיומו חל ביום 30.4.05, לארבע שנים נוספות. למכתב צורף גיליון הערכת עובד בו הוערך תפקודו של שדה ברמה הגבוהה ביותר כמעט בכל המדדים. לנוכח התובענה התלויה ועומדת כנגד שדה, אישר המשנה לנציב שירות המדינה להאריך את החוזה לשנה אחת בלבד, עד ליום 30.4.06.

2. ביום 23.6.05 הודיעו הצדדים לתובענה לבית הדין למשמעת כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו יורשע שדה בעבירות של פגיעה במשמעת בשירות המדינה, אי קיום המוטל עליו כעובד מדינה, והתנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ויוטלו עליו אמצעי משמעת מוסכמים של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שישה חודשים. לאחר ששמע בית הדין את הטיעונים לעונש החליט, בדעת רוב, לכבד את הסדר הטיעון כלשונו. דעת המיעוט סברה כי יש להטיל על שדה, בנוסף לעונשים שהטילה דעת הרוב, גם העברה מהתפקיד למשך שנה. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 17.8.05 הוחלט לבטל את הסמכתו של שדה לבוחן נהיגה.

העתירה

3. העותרים מציגים עצמם כאזרחים אשר נפגעו בתאונת דרכים וסבורים כי התנהלותם של המשיבים בפרשה נשוא העתירה משליכה על המאבק בתאונות הדרכים ועל המסלול הפגום והבלתי תקין, לטענתם, של הכשרת נהגים. העתירה המקורית הוגשה ביום 8.8.05 והתייחסה הן לשדה והן ליוזנט. בדיון שהתקיים בפני בית משפט זה ביום 10.11.05, הוסכם בין הצדדים, לאור המלצת בית המשפט, כי יתקיים בהקדם האפשרי דיון באשר להארכת התעסוקה של שדה מעבר ליום 1.4.06, וכן תיבדק בפרקליטות המדינה השאלה האם יש מקום לנקוט בהליכים כנגד יוזנט. לאחר קבלת החלטות בעניינים אלו, כך נקבע, יחליטו העותרים האם לעמוד על עתירתם.

4. באשר ליוזנט, התקיימה התייעצות בפרקליטות המדינה, שבסופה החליט פרקליט המדינה, כי על אף שהיה ניתן בזמנו לקבל החלטה על הגשת תובענה משמעתית נגד יוזנט, הרי שאין מקום לעשות זאת בחלוף הזמן ולאור נסיבות העניין. יצוין כי העתירה המתוקנת אינה עוסקת ביוזנט, אלא בשדה בלבד, ולפיכך החלטה זו לא תיבחן במסגרת עתירה זו. באשר לשדה, התקיימה ביום 2.1.06 ישיבה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה (להלן גם: המנכ"ל), ובהשתתפות סמנכ"ל בכיר למנהל ולמשאבי אנוש, היועצת המשפטית של משרד התחבורה וכן סמנכ"ל בכיר (תנועה), הממונה הישיר על שדה. בסיומה של הישיבה החליט מנכ"ל משרד התחבורה על הארכת כהונתו של שדה לתקופה של שנתיים, החל מחודש אפריל 2006. במכתב שנשלח לבא-כוח העותרים מפרקליטות המדינה צוין כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין ואיזון בין השיקולים השונים. השיקולים שצוינו היו, מן הצד האחד- שירותו של שדה בשירות הציבורי לאורך תקופה ארוכה, בה לא נפל כל דופי בתפקודו; תרומתו לקידום אגף הרישוי, חריצותו ומסירותו ויחסי האנוש התקינים עם הכפופים לו והממונים לו. צוין כי שדה נענש במסגרת ההליך המשמעתי, וכי נסיבות העבירות בהן הורשע מלמדות על התנהגות נקודתית שניתן להגדירה כפזיזה או רשלנית, אך לא כשחיתות אישית. הנהלת המשרד אף ראתה חשיבות בהשתתפותו של שדה בהשלמת הליכי השינוי העוברים על משרד התחבורה, בהם היה מעורב שדה. מנגד נשקלה חומרת העבירה בה הורשע.

5. לאור החלטה זו, הגישו העותרים עתירה מתוקנת, בה ביקשו, כאמור, לבטל את ההחלטה להאריך את כהונתו של שדה כמנהל אגף הרישוי. עם הגשת העתירה, ניתן על ידי בית משפט זה צו ארעי שלא לחתום על חוזה הארכת העסקתו של שדה בטרם הדיון בעתירה. ביום 6.3.06, לאחר שנערך דיון בפני בית משפט זה, הוחלט על הוצאת צו על תנאי כאמור בעתירה המתוקנת. ביום 25.10.06 נערך דיון בעניין הפיכתו של הצו על תנאי שהוצא לצו מוחלט.

להמשך פסק הדין לחץ כאן